Download Person markers in Spoken Spontaneous Israeli Hebrew PDF

TitlePerson markers in Spoken Spontaneous Israeli Hebrew
LanguageEnglish
File Size1.7 MB
Total Pages296
Document Text Contents
Page 1

Person markers
in Spoken Spontaneous Israeli Hebrew

A systematic description and analysis

Page 2

Published by
LOT phone: +31 30 253 6111
Trans 10
3512 JK Utrecht e-mail: [email protected]
The Netherlands http://www.lotschool.nl

Cover illustration: Tzipora Ben Mordekhai, Tzipy Art Studio, Israel
Typesetting: Karin Rotem, Judith Sternberg

ISBN: 978-94-6093-212-0
NUR 616

Copyright © 2016: Smadar Cohen. All rights reserved.

Page 148

118 | Person markers in Spoken Spontaneous Israeli Hebrew

Table 48: The second-person-plural distribution
in the imperative conjugation

PM Imperative
Without an external PM 8
With an external PM 0

No PUs in imperative conjugation carry an external PM, just as expected from
my hypothesis.

The imperative conjugation, like the PC and the SC, presents only one morpheme,
which indicates either feminine or masculine. No explicitly feminine form is
found in the corpus.

6.1.4.4.3.2.4. Participle conjugation

Table 49 presents the distribution of the second-person plural in the participle
conjugation and the presence or absence of an external PM.

Table 49: The second-person-plural distribution
in the participle conjugation

PM Participle
Without an external PM 5
With an external PM 5

Of the 10 verbal units in which the second-person plural appears in participle
form, 5 units (50.0%) carry an external PM, and the other 5 units (50.0%) are
coded as having no external PM.

All verbal forms in the participle conjugation are masculine forms. This is
interesting, because the feminine form also exists in SSIH; however, it is used
only when all participants of the discourse are females. No doubt this is the
reason that feminine forms are not found in the corpus: There is no context
involving women only.

Since participle forms do not have an internal PM, the external PM is expected
to be obligatory. Therefore, the 5 units in which no external PM is present
(according to the coding of the specific units) should be explained. Each of the
5 units is spoken by a single female informant, and each unit actually does have
the required external PM, but it appears in the previous unit of each verbal unit.
The speaker is very angry, because she feels that everyone is against her. She

Page 149

Person markers in subject position | 119

wants to have something done her way, but everyone insists that she is wrong.
The 5 consecutive PUs represent the speaker’s state of mind at that moment.
There are sides: ‘I’ versus ‘you’ (plural), and the ‘you’ group is against her.
She wants to emphasize the ‘you’ as opposed to herself, so she includes the
obligatory external PM in a separate verbal unit:

אתם רק יודעים לדבר / אתם לא / לא חושבים / אתם כאילו / שוללים / שוללים / (90)
(SC15000 1460–7461) שוללים

atem rak yod-im ledaber
2.PL just know.PART.QAL-PL.M talk.INF.PI'EL
atem lo
2.PL NEG
lo xoʃv-im
NEG think.PART.QAL-PL.M
atem ke'ilu
2.PL like
ʃolel-im
negate.PART.QAL-PL.M
ʃolel-im
negate.PART.QAL-PL.M
ʃolel-im
negate.PART.QAL-PL.M
‘All you know is to talk. \ You do not \ do not think. You like negate
negate negate.’

Therefore, an external PM is actually included in all participle constructions.
This finding is consistent with the main hypothesis of this research.

6.1.4.4.4. Intermediate summary

In most of the cases, the second person is used without an external PM added to
the explicit verb form, and in most cases, it is added to the participle forms.

However, there are some cases in which an external PM is added to the explicit
verb: in cases of contrast between the speaker and the listener, or in cases in
which the speaker wants to focus on the predicate. Here the addition of an
external PM makes it possible to focus the predicate prosodically.

The second-person-feminine singular shows an interesting behavior: a

Page 295

Summary in Hebrew | 265

ספורדיים ולא מערכתיים בדרך כלל, שבמקרים רבים מושתתים על "תחושת בטן" )או אוזן(
של החוקר ולא על מחקר קורפוס מוקלט ומקיף.

במחקר זה מתאפשרת התבוננות מערכתית )מורפולוגית, תחבירית, סמנטית, פרגמטית
ופרוזודית( בצייני הגוף בעברית המדוברת בישראל. מתוארים בו המבנה המורפולוגי של
צייני הגוף, אופיים הפונולוגי, השינויים שחלו בהם בהשוואה לרבדיה הקדומים של העברית
וכן ההתנהגות התחבירית שלהם. עוד בוחן המחקר הזה את בחירותיו של הדובר בשימוש

בצייני הגוף בהקשרים משתנים.

P(( פרדיקציה ~ )S( נושא ַהֶקשר הפועל העברי הוא קומפלקס פרדיקטיבי שבבסיסו
Goldenberg 1985((. לפיכך במקרים שיש ביחידה פועל מפורש — כאשר ציין הגוף, נושא
היחידה, מובנה בתוך הפועל — ואין בה נושא מפורש אחר, צפוי שהדובר לא יוסיף נושא
תחבירי מפורש לנושא המצוי כבר בפועל. בבלשנות הטיפולוגית מקובלות שתי גישות

עיקריות לסיווג שפה על פי קיומו של ציין גוף חיצוני לקומפלקס הפועלי במשפט:1

הציין הפרוד )או במחקר זה "החיצוני"( נחשב רכיב הכרחי, ואם הוא אינו מופיע ביחידה, .1
.)Pro-drop language; Holmstedt 2013( המשפט נחשב משפט חסר

Pro-add( המוסף לפועל נחשב מיותר מצד התחביר )הציין הפרוד )או ה"חיצוני", כאמור .2
.)language; Goldenberg 1985

המחקר המובא כאן בודק מהי מערכת הגופים בעברית המדוברת בישראל, ואם כל רכיביה
אלומורפים, וכן אם המערכת המשמשת היום היא המערכת המוכרת והמתוארת בכל ספרי
הדקדוק והלימוד או שונה ממנה. עוד מספק המחקר הצצה מעניינת למערכת המין של
צייני הגוף בעברית המדוברת — ומברר אם היא מערכת בינארית של זכר ונקבה, כמוכר
מכל רבדיה של העברית או שמא מערכת תלת־גופית היא. בעקבות הממצאים בשאלות
הללו המחקר מספק תשובה גם לשאלה אם העברית היא "שפה המאפשרת הוספה" של
Pro-( או שמא היא "שפה המאפשרת השמטה" שלהם )Pro-add language( צייני הגוף

.)drop language

לשם עריכת המחקר כוננתי מאגר נתונים המושתת על הקלטות שנעשו בשנים 1999-
2002, מקצתן מתוך הקלטות מעמ"ד ואחרות שהקלטתי בעצמי. בהקלטות השתתפו 20
מידענים )אינפורמנטים( ראשיים ועוד כעשרים בני שיח שלהם, ובסך הכול כולל המאגר
50,000 מילה. המידענים נבחרו לפי מאפיינים סוציו־דמוגרפיים שנקבעו מראש, ובהם
מין, גיל, מוצא אתני )ספרדי או אשכנזי(, שיוך דתי )חילוני, דתי, חרדי( ורמת השכלה.
מערכת צייני הגוף המוצעת בספר זה מבוססת על המאגר הזה, וכל הדוגמות המובאות בו

הן דיבור ספונטני אמתי.

בבואי לחקור את צייני הגוף בעברית המדוברת ביקשתי להעמיד את מערכת החוקים
והפרדיגמות שבהם הם מאורגנים ולתאר את ההתנהגות המורפו־תחבירית שלהם ואת

ראה על כך סעיפים 1.5.1.3-1.5.1.1, 1.5.2.3-1.5.2.1 וכן 9.8. 1

Page 296

266 | Person markers in Spoken Spontaneous Israeli Hebrew

צייני הגוף בעברית המדוברת בישראל
תיאור שיטתי וניתוח הממצאים

)תקציר(

בעשורים האחרונים החלו מתפתחים מחקרים ענֵפים של שפות מדוברות המבוססים על
מחקר קורפוס, וזה חמש־עשרה שנים מחקר העברית המדוברת בתוכם.

"שפה דבורה" היא המונח הבלתי־מסומן לציון כל סוג של דיבור פה — ספונטני או
קרוי מן הכתב )כולל טקסטים מוקראים, ראיונות עבודה, ואפילו טקסטים שהושמו בפי
דמויות ספרותיות אלה או אחרות בידי מחברים וכותבים שביקשו לייצג באמצעותם

משלב ספציפי של השפה, מנקודת מבטם שלהם(.

"שפה מדוברת" היא המונח שישמש במחקר הזה לציון הלשון הטבעית והספונטנית
המבוצעת בדיבור פה, בלא הכנה מראש ובלא השפעה של נסיבות חיצוניות, בהן התאמה
לשומע או למשלב ספציפיים )Miller and Weinert 1998, preface(. עד העת האחרונה
עסקו רוב מחקרי השפה ה"מדוברת" בשפה הדבורה דווקא, היינו לא הבחינו בין שפה

ספונטנית לשפה המבוצעת בדיבור פה גם אם אינה ספונטנית.

המחקר המובא כאן עוסק במערכת צייני הגוף של העברית המדוברת )הספונטנית(
בישראל בראשית האלף השלישי. צייני הגוף מתוארים במחקר כמערכת של מורפמות
דקדוקיות המופיעות באותן הנסיבות וממלאות את אותו התפקיד התחבירי, כלומר הם
שייכים לאותה פרדיגמה. יתרה מזאת, כל אחד מהרכיבים בפרדיגמה נמצא בתפוצה

.)Siewierska 2004, 4( משלימה עם כל אחד מהרכיבים האחרים בה

בדקדוק העברית המקראית )Gesenius 1909; Joüon 1996(, בתיאור דיאכרוני של הדקדוק
העברי )Kutscher 1982(, בספרי הלימוד )Bahat and Blau 1970( וכן בדקדוקי העברית
בת־זמננו )Schwarzwald 1981, 1997( צייני הגוף הנושאיים מתוארים בשתי פרדיגמות

נפרדות: "כינויי הגוף הפרודים" ו"כינויי הגוף החבורים".

זה: "צייני גוף )ביחידות המדוברות הפועליות במחקר כל אחד מכינויי הגוף הפרודים
חיצוניים"( הוא מילה פונולוגית וכן מילה אורתוגרפית. הם משמשים בדרך כלל נושא
תחבירי ופסיכולוגי של יחידת הדיבור. "כינויי הגוף החבורים" )במחקר זה: "צייני גוף

פנימיים"( הם מורפמות החבורות לפועל, לשם או למילת יחס.

רוב הספרות הבלשנית העוסקת בדקדוק העברי מתארת את השפה הכתובה לכל רבדיה.
ויש בה בעיקר תיאורים ספרות המחקר המתארת את העברית המדוברת עודנה חסרה,

Similer Documents